6) קאבווה, קניה
ב1902 התגלו משאבי עופרת עצומים באזור קאבווה שבקניה.
מאז פעל בעיר בפראות ללא גבול ובחוסר ביקורת, כמו ששכיח באפריקה,
מכרה עופרת עצום יחד עם מפעל להתכה, שזיהם את האזור בצורה קשה.
הדאגה לתושבי האזור לא הייתה בראש מעייניהם של מפעילי המכרה:
לא מעט מהתושבים באזור עבדו בתור פועלים במכרה וחלו במחלות קשות,
ילדים שיחקו ואפילו התרחצו במים שזוהמו בעופרת.
למרות שהמכרה נסגר, האזור נשאר במצב סיכון גבוה, כששאריות עופרת
קבורות באדמה, ובמים ישנם ריכוזים גבוהים של מתכות.
לפי הערכת 'the blacksmith institute' 255 אלף מתושבי האזור נמצאים
ברמות חשיפה וסיכון גבוהות. הבדיקות שנערכו לתושבים מחדדות את הנזק:
בדמם של ילדים בקאבווה נמצאו רמות עופרת של פי 5-10 מהמותר במדינות
המערב, כמות שנחשבת קרובה לקטלנית.
מה קורה שם היום: נכון לעכשו הסיוע נמצא בחיתוליו. מידע על הסיכונים
והדרכים להקטינם הובאו לידיעת התושבים, אבל חלקים לא מעטים מהעיר
מזוהמים ואינם ניתנים למחייה (למרות שחיים שם אנשים).
5) נורילסק, רוסיה
בעבר הייתה העיר הצפונית ביותר בסיביר מאיימת בגולאגים האימתניים שלה,
אך עשרות שנים אחרי פירוקם נראה שהיא מאיימת עוד יותר.
בדיחה מוכרת בעיר מספרת על נורילסקי שחלה במוסקבה והיה צריך לשבת
קרוב לאגזוז של רכב כדי שיתרפא.
עד כמה נורא המקום הזה? בהחלט נורא, לפחות עד כדי כך שממשלת רוסיה
סגרה את הכניסה לעיר מאז 2001, בתקווה שחלק מאוכלוסיית נורילסק תמעט
טיפין טיפין. פשוט הוצאות הבריאות היו גדולות על הממשלה הרוסית.
בנורילסק אין עצים. באביב מתחילים סימני פריחה, אך במהרה ענן גז רעיל עובר
והורג אותם. גשם חומצי יורד בעיר בכמויות שאין כמותן בעולם והשלג יורד בצבעים
צהוב ושחור. כל זאת הודות למפעל כריית הניקל הענק שבעיר.
התושבים סובלים. כמות הסרטן בעיר גבוהה בהרבה מהממוצע ברוסיה ובכלל בכל
מקום נורמלי. מחלות נוספות הקשורות בעיקר לדרכי הנשימה, רווחות בעיר.
ברוסיה יש כאלה היודעים לספר: 'מי שעובר לנורילסק, מקצר עשר שנים מהחיים'.
